קודם כל, כדאי לברר קודם כל שהם באמת יפנים אחרת זה עלול להיות לא נעים (הסינים והקוריאנים מאוד לא סימפטיים כלפי יפן בלשון המעטה). בעצם, אני חושבת שהם עלולים להיות נבוכים מזה שהם יקבלו יחס שונה בגלל שהם יפנים. אבל אולי הם גם יהיו מופתעים לטובה. * כשלקוח נכנס לבית עסק, מברכים אותו ב- irasshaimase (יש פעמיים s כי מבטאים את ה- sha עם דגש, אבל אל תדאגי - יבינו אותך גם אם תאמרי irashaimase בלי הטעמה). * כשהוא עוזב, מודים לו בכך שאומרים domo arigatou gozaimashita (יש u בסוף של arigatou בכדי לציין שצליל ה- o הוא ארוך, אבל גם פה יבינו אותך גם מבלי שתבטאי את זה כמו שצריך). * כשאומרים לך "תודה" את עונה douitashimashite (שוב, יש הארכה של do). * כשאת מביאה או מציעה להם משהו, את אומרת douzo ("בבקשה", בתור הצעה). * כשאת אומרת "סליחה" (כשאת מביאה משהו לשולחן, או מפנה אותו), תאמרי sumimasen. * אם, חס וחלילה, קרה משהו רע ואת צריכה באמת להתנצל, את צריכה לומר moushiwake gozaimasen. * אם הם מקבלים את הרושם שאת באמת מבינה יפנית ומתחילים לדבר איתך, פשוט תאמרי: sumimasen. nihongo ga dekimasen ("סליחה. אני לא יכולה [לדבר] יפנית").
אני חושבת שככה תוכלי להסתדר מבלי לדבר איתם באמת (זה באמת מזל, להבדיל מבצרפתית ובסינית, שביפנית לא תהיה בעיה גדולה מדי להבין אותך גם אם את לא מבטאת את המילים כמו שצריך). אבל יותר חשוב מהשפה עצמה, זה להתנהג בצורה מנומסת, שקטה וחייכנית. אם העובדים מרימים את הקול, מתווכחים עם הלקוח (או בינם לבין עצמם מול הלקוחות), או עושים פרצוף - כל מילות הנימוס הללו לא באמת שוות כלום. אני מאמינה שאת כבר יודעת את זה, אבל כדאי להזכיר את הדברים הללו בכל מקרה. כמו כן, הרבה ישראלים מעליבים אסייתים בכך שהם עושים "קידה סינית" כביכול (מצמידים את שתי כפות הידיים זו לזה ומרכינים ראש). את זה עושים רק בתאילנד, וזה מאוד פוגע וגיזעני לעשות את זה מול אנשים מאסיה באופן כללי (ובטח שמול הלקוחות). ביפן, מרכינים טיפה את הראש קדימה ומרימים אותו בחזרה (מעין קידה מהירה). אם משום מה את חושבת שאת צריכה לקוד קידה עמוקה (למרות שאני בספק), את צריכה לכופף את הגב קדימה מעט עם הידיים מונחות קדימה על הרגליים (גברים קדים עם הזרועות בצידי הגוף). בקידה הכי עמוקה, הגוף שלך (כלומר, זווית הרגליים וזווית הגב) יוצר זווית של 90 מעלות. כמו כן, כדאי להימנע מלנעוץ מבטים, להתחיל לפטפט איתם (יש דיסטנס בין הלקוח ונותן השירות, אלא אם כן הם מתחילים לשוחח איתך), ולקנח את האף מולם (יש לך שתי אופציות: לקנח את האף בשירותים או במקום אחר שלא רואים, או למשוך באף - השני דווקא לא נחשב דוחה ביפן). הדבר האחרון שאני יכולה לחשוב עליו הוא להימנע (כשנפגשים עם יפנים באופן כללי) מלומר שאת אוהבת מנגה, אנימה, יאוי, קוספליי ושאר ירקות (או לומר שאת אוטאקואית). אני לא יודעת מה לגבייך, אבל ראיתי כבר כמה אנשים עושים את זה מול יפנים, וזה ממש לא נראה טוב. כל הקטע הזה נראה מתלהב מדי, וביפן תרבות האוטאקו וכו'... נחשת לדי תת-רמה (ילדותי מדי, חנוני, טיפשי, רדוד, פתאטי). אלו לא הדעות שלי, זה מהתגובות של יפנים שלא מקבלים את הדברים האלו בחיוב (זה די מלחיץ ומביך אותם שכל מה שקלטו מהמדינה שלהם זה "דברים מוזרים").
בהצלחה![/quote]
תודה רבה! כן, אני בטוחה כשאלו יפנים, כשהם מתיישבים אני שומעת תמיד את המדריך שלהם מסביר להם ביפנית כל מיני דברים, ויש לי רמת הבנה בסיסית, אבל אני בכל זאת מבינה חלק מהדברים הכלליים, כך שאני בטוחה שהם יפנים.
תודה רבה על כל המילים! עברתי עם עצמי על ההגיה, ואני חושבת שאת הרוב אני הוגה נכון, כי שמעתי והכרתי כבר את רובן, רק לא הייתי בטוחה לגמרי מה הכי נכון לומר בכל סיטואציה (: אני מניחה שאם אחליט באמת להשתמש בהן, אז אשתמש בעיקר ב"דומו אריגאטו גוזאיימאשטה", "דואיטאשימאשטה", "סומימאסן" ועם הרבה מזל לא אצטרך להשתמש ב "מואושיוואקה גוזאיימאסן".
זה פשוט שהם לרוב בקושי אנגלית מבינים, במיוחד המבוגרים, אז אני לא ממש יודעת איך לענות להם על התודה שלהם כשהם הולכים, חוץ מ"יו וואלקם" שאני לא בטוחה שמבטא מספיק את הכוונה...
בקשר להתנהגות, אני חושבת שאני דווקא סבבה, אני תמיד משתדלת לחייך ולהיות אדיבה, וכשזה יפנים זה ישר מרגיש לי יותר מגניב אז זה בכלל חיוכים באמת ולא מאולצים בכלל, אז נראה לי שזה בסדר. הם ממש נחמדים, ובין הלקוחות הכי כיפיים מבחינתי, כי הם ממש מודים לי על השירות, מה שבעיקר הישראלים בקושי עושים (היו כאלה שפשוט הפנו ממני את המבט בזמן שפיניתי והבאתי להם מים ועוד דברים שהם ביקשו, וזה נראה לי מעפן כי בסך הכל אני בנאדם, לא "רק" נותנת שירות =/), ובתור אחת שמאז שאני ילדה קטנה מקפידה להודות ולהתייחס אל מלצרים ונותני שירות למיניהם בכבוד, זה מאוד נעים לקבל הרגשה כזאת מלקוח.
מה שכן, אחרי שקראתי בימים האחרונים כתבות של דנה בווינט על יפן, אני לא בטוחה אם הבחור המבוגר שחייך אלי באדיבות ועשה מחוות של אישור במשך כל הארוחה שבוע שעבר באמת התכוון אל זה או לא... אני עדיין לא ממש מבינה את זה.
אני מאוד מקווה שאני לא נועצת מבטים בטעות :O אני יודעת שאם עשיתי את זה פעם אחת אז זה היה בסתר כזה, כשלא הייתי מול הלקוחות אלא בחלק האחורי, ואשתדל מאוד לא לעשות את זה, אפילו אם הם מעניינים אותי.
ובקשר למנגה וכאלה, למזלי את זה הבנתי יחסית מוקדם, בערך שנה אחרי שנכנסתי לזה, ואז כבר התחלתי לקרוא קצת על יפן באופן כללי. עכשיו אני גם ככה בקושי רואה אנימות, כך שרוב העניין הוא ביפן וביפנית, למרות שידע רב אין לי לצערי.
תודה רבה על ההסבר המפורט! אני מאוד מעריכה את זה, ומעכשיו אשתדל לשים לב אפילו יותר ^_^ דרך אגב, את חושבת שזה יביך אותם אם אענה להם ביפנית רק על התודה והבבקשה? כי זה בסיסי ולא מיוחד, וזה בעיקר בשביל אלו מהם שלא כל כך מסתדרים עם אנגלית, וכבר פגשתי די הרבה כאלה, שאפילו להודות לי לא ידעו באנגלית אז עשו זאת ביפנית...
|